עובד זר זכאי לאותם תנאי העסקה להם זכאי עובד ישראלי.
ניתן להעסיק עובד זר בישראל כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים:
▪️ למעסיק יש היתר תקף, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, להעסיק את העובד הזר במקום העבודה שצוין בהיתר. ההיתר ניתן, על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.
▪️ לעובד יש רישיון תקף לעבודה בישראל, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, המתיר לו לעבוד בענף הרלבנטי.
▪️ המעסיק רשם את העובד הזר על שמו ברשות האוכלוסין וההגירה, לאחר תשלום אגרות כדין.

הגבלת תקופת ההעסקה – אין להעסיק עובד באמצעות קבלן כוח אדם במשך תקופה העולה על 5 שנים רצופות.

עובד זר, שקבלן כוח אדם אינו מקיים את חובותיו כלפיו, יכול לפעול בדרכים אלה:

1. לדרוש מהמעסיק בפועל לקיים את חובת קבלן כוח האדם בנושאים אלה:
▪️ תשלום  השכר המגיע לו.
▪️ לדאוג להסדרת הביטוח הרפואי שהוא זכאי לו.
▪️ לספק לו מגורים הולמים.
▪️ לקיים את החובה לבצע הפקדה לפיצויי פיטורים ופנסיה.

2. להגיש תלונה לגורמים אלה:
▪️ הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה.
▪️ מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

3. להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, למימוש זכויותיו​.

יצירת יחסי עבודה – ​​​חובת הסכם בכתב
את ההסכם יש לערוך בעברית ובשפה המובנת לעובד ולמסור לעובד העתק ממנו.

תוכן הסכם העבודה – תנאי העבודה שסוכמו עם העובד בכפוף לתנאי ההסכם המחויבים בחוק.
▪️ זהות המעסיק (לרבות כתובת ומספרי טלפון ופקס עדכניים).
▪️ זהות העובד (לרבות מספר זהות/מספר דרכון של העובד הזר).
▪️ תיאור התפקיד.
▪️ פרטי השכר, רכיביו והצמדתו.
▪️ מועד תשלום השכר.
▪️ רשימת הניכויים מהשכר.
▪️ פרוט תשלומי העובד והמעסיק עבור תנאים סוציאליים.
▪️ תאריכי התחילה והסיום של העבודה.
▪️ אורך יום העבודה הרגיל, שבוע העבודה הרגיל ויום המנוחה השבועי.
▪️ תנאים בעניין היעדרות מעבודה בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה.
▪️ פרטים לגבי ביטוח הבריאות והמגורים המסופקים על ידי המעסיק.
▪️ מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה, ​דרכי הפניה לממונה וכן הזכות להגיש תלונות על הפרת זכויות.

פטור ממתן "הודעה לעובד" – על המעסיק למסור לעובד תוך שלושים ימים מיום תחילת העבודה  בדבר תנאי העבודה,  אך כאשר מדובר במעסיק של עובד זר אשר ניתן לו הסכם עבודה בכתב כנדרש, המעסיק פטור ממתן ההודעה.

שעות עבודה: ההוראות בנושא שעות העבודה הרגילות החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר. יחד עם זאת קיים צו הרחבה לעובדי הבניין.

שבוע העבודה בישראל הוא בן 42 שעות. צו הרחבה קובע, כי בענף הבניין, שבוע העבודה יהיה קצר בשעה אחת משבוע העבודה הרגיל.

העסקת עובדים זרים – עבודת לילה

ההוראות בנושא עבודת לילה החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר.

בעד 7 שעות עבודה בפועל בעבודת לילה, זכאי עובד  בענף הבניין, לתשלום שכרו הרגיל בעד 8 שעות עבודה ביום.

עובד שאינו יהודי – זכאי ליום מנוחה שבועי ביום המקובל עליו כיום המנוחה השבועי (ימי שישי, שבת, או ראשון), ולחופשת חג במועדים החלים על עובד יהודי או במועדים בהם חלים חגי עדתו, לפי המקובל עליו.

תשלום בעד היקף עבודה מינימאלי – קבלן כוח אדם חייב לשלם לעובד זר הרשום אצלו, בחודש מסוים, שכר שאינו נמוך מהשכר המגיע לעובד בעד היקף עבודה של 236 שעות לפחות מתוכם 182 רגילות ועוד 54 נוספות. זאת גם אם העובד עבד בפועל מספר שעות נמוך יותר.

תשלום עקב הפסקת עבודה בשל תנאי מזג אויר – עובד שקיבל הוראה ממעסיקו שלא לצאת לעבודה עקב פגעי מזג אויר, זכאי, בעד אותו יום, לשכר בעד 4 שעות עבודה ואם ההוראה ניתנה לעובד, במהלך יום העבודה, יהיה העובד זכאי לתשלום בעד 4 שעות עבודה בנוסף לתשלום בעד השעות בהן עבד העובד בפועל.

אופן תשלום השכר – באמצעות הפקדה של התשלום לחשבון בנק של העובד.

מועד תשלום השכר – על מעסיק לשלם את שכרו של העובד בתום החודש שבעדו משולם השכר ולא יאוחר מהיום התשיעי של החודש שלאחריו.

תנאים סוציאליים ותשלומים נוספים לעובד זר

דמי נסיעה – עובד זר הזקוק לתחבורה על מנת להגיע למקום העבודה, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות בהוצאות שהוציא לנסיעה למקום העבודה וממנו.

דמי הבראה – זכאי לדמי הבראה המהווים השתתפות של המעסיק בהוצאות נופש.

מגורים הולמים – מעסיק של עובד זר חייב להעמיד לרשות העובד, למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד תם שבעה ימים לאחר סיום העבודה, מגורים הולמים, כהגדרתם בתקנות עובדים זרים.

ביטוח רפואי לעובד זר – מעסיק של עובד זר חייב להסדיר לעובד הזר, על חשבונו, ביטוח רפואי, למשך כל תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו. פוליסת ביטוח הבריאות המיועדת לעובדים הזרים תקפה לתקופה של שנה בלבד, ולפיכך יש להתחיל בהליך החידוש כשלושה חודשים לפני גמר הפוליסה.

במקרה של תאונת עבודה, מימון הטיפולים ייעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי. אולם, אם בתוך 3 חודשים לא נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי כי מדובר בפגיעה בעבודה, יחול הביטוח הרפואי על שירותי הרפואה שהוענקו לעובד, וזאת גם אם השירותים לא ניתנו על ידי ספק שירותים מטעם המבטח.

ניכויי רשות מהשכר לעובד זר – המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הזר, דמי חבר לארגון עובדים שהעובד חבר בו וכן סכום כולל שלא יעלה, בחודש אחד, על 25% משכרו של העובד עבור אלה:

▪️ מקדמה – החזר מקדמה על חשבון שכר העבודה, שנתנה לעובד. בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובד עבור שלושה חודשי עבודה.
▪️ חוב – החזר חוב שהעובד חב למעסיק, לפי התחייבות בכתב, כגון: החזר הלוואה. זאת בתנאי שהניכוי מהשכר לא יעלה על רבע מהשכר.
▪️ מגורים – הסכום שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, כהחזר הוצאות המעסיק לצורך העמדת מגורים הולמים לרשות העובד.
▪️ ביטוח רפואי – הסכום שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, כהשתתפות בתשלום בעד הביטוח הרפואי של העובד.
▪️ סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.
▪️ סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק.
▪️ תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.

בטיחות בעבודה – מעסיק נדרש לקיים הוראות שונות הקשורות בשמירה על הבטיחות בעבודה ובכלל זה לתת לעובד הדרכה, בשפה שהעובד מבין, הן לפני תחילת העבודה והן מעת לעת במהלך העבודה. כמו כן המעסיק חייב לספק לעובד ציוד מגן אישי וסביבת עבודה בטוחה.

סיום עבודה – על עובד זר שעבודתו הסתיימה, בין אם מרצונו ובין אם משום שפוטר, להודיע על כך מיד לרשות האוכלוסין וההגירה ולהסדיר את המשך תוקף אשרת השהייה בישראל.

עובד, שטרם חלפו 51 חודשי עבודה לפני מועד סיום העבודה, רשאי להישאר בישראל למשך 90 ימים לצורך חיפוש עבודה חלופית, אצל מעסיק שלו היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין עובד שלא מצא מקום עבודה חלופי, תוך 90 הימים, נדרש לעזוב את ישראל, שאם לא כן הוא צפוי למעצר והרחקה מישראל.